ללא אליבי

בכל פעם שבה אני עולה על ההליכון, אני נתקלת שוב בדיסוננס הקוגניטיבי. אולי נדמה למי שמביט מהצד שאני רצה למשך 30 או 45 דקות, אבל זו רק הטעיה. הוצאת הדברים מהקשרם.
כי אני לא אצנית, ועל כן לא ייתכן שאני רצה. קודם כל, קל לראות שאני לא נראית כמו מישהי שיכולה לרוץ יותר מחמש דקות. אם [...]

אני אוהבת את סטרבקס. העיצוב הירוק-אדום הביתי והמוכר. הכורסאות המרווחות, השולחנות הנוחים והמוכרים הלבביים. אין מה לומר, סטרבקס יודעים לתת לצרכן תחושה של בית, בין אם הוא מגיע לחמש דקות לקחת קפה בהליכה, או מתיישב ל-8 שעות עם הלפטופ או הספר על הפוך קטן אחד. כן, אין על סניף סטרבקס ביתי וחמים. חוץ מ, כמובן, [...]

במשך רוב חיי הבוגרים הכחשתי את קיומה של התסמונת הקדם-וסתית, הידועה יותר בשם PMS, מבלי לבסס את ההכחשה על בסיס מדעי נאות. הייתי משוכנעת שאין מצב שחבורת הורמונים ישפיעו על שיקול הדעת החף-מהפרעה והיציבות הנפשית חסינת-המהפכים שלי. לא הבנתי מדוע מדי פעם האנשים סביבי מתעלמים מטענותיי הצודקות והמבוססות לפיהן העולם רע ומר והחיים שחורים משחור. [...]

בתוכנית הדוקטורט שבה אני נמצאת, השנה הראשונה מוגדרת כ"שנת קריאה" שבה הסטודנט אמור להקדיש את רוב זמנו לקריאה אינטנסיבית. משמעות הדבר היא שבחצי השנה האחרונה, העבודה שלי מתאפיינת בפתיחת השבוע עם ערימת ספרים בצד ימין של השולחן, וסיום השבוע כאשר ערימת הספרים נמצאת בצד שמאל של השולחן (מי שמעוניין יכול לעקוב אחרי רשימת הקריאה בעמוד [...]

לפני כמה שנים שודרה בערוץ 8 תוכנית שנקראה Faking It. במרכז כל פרק עמד משתתף שלמד במשך כמה שבועות לחקות מקצוע או תפקיד מסוים – כאשר המבחן בסוף התקופה היה האם שלישיית מומחים תוכל להבחין בינו לבין אנשים אחרים שבאמת עוסקים באותו מקצוע. כך הפכה דוקטורנטית לפיזיקה למורה למחול אירובי, צייר עדין בצבעי-מים לאמן גרפיטי, [...]